ברבור שחור הוא אירוע נדיר ובלתי צפוי, בעל השפעה דרמטית על חיינו. לאחר הופעתו נוצר צורך עז להסביר את ההתרחשות כדי שתראה פחות אקראית ויותר ניתנת לחיזוי. אנו משלים את עצמנו שאנו יודעים יותר מכפי שבאמת ידוע לנו. בפועל ברבור שחור והשפעותיו אינם ניתנים לניבוי.

הקורונה היא הברבור השחור של זמננו וכל ניסיון לנבא את האירוע, התפתחותו והשפעותיו בעייתי עד מאוד. גל ראשון מפתיע ואלים הכניס את העולם (כל מדינה בקצב שלה) למגננה, תהליכי ניסוי וטעייה ותחושה רגעית שזה מאחורינו ואז הגיע גל שני שהציף את הגלובוס. יש הגורסים שהנגיף נחלש ולראיה אחוז נמוך של מתים ומונשמים ביחס לנדבקים. השאלות הגדולות הן – מתי זה יסתיים? האם בגל השלישי שצפוי בחורף נקבל מוטציה אגרסיבית יותר? האם ימצאו חיסון או תרופה שימגרו את הנגיף? מתי? האם נחזור לחיות חיים נורמליים, ללא מורא, נטייל, נטוס לחו”ל, נתחתן…? שאלות כבדות שאין עליהן תשובות, זו המציאות המורכבת שאנחנו חיים בתוכה. מציאות שמחייבת אותנו לקבל החלטות למרות הלא נודע וזהו אתגר אמיתי.

בעולם הכסף

העולם הפיננסי ממשיך להגיב בתיקון חד. חודש יולי המשיך את המגמה החיובית בשווקים וחלק גדול מהשווקים המרכזיים בעולם קרובים למדדי טרום הקורונה. לכאורה השוק הפיננסי מתייחס למשבר הקורונה כנחלת העבר. ישנו מספר הולך וגדל של חברות, בעיקר בתחום ההיי טק, אשר שווין עלה מאד גם בזמן הקורונה ומייצג מכפיל רווח גבוהה במיוחד.

השווקים הפיננסיים בישראל נמצאים בפיגור ניכר של כ-20% מבחינת ביצועיהם אל מול השווקים בעולם. אומרים שהשוק לא משקר וזה כנראה הציון שאותו הוא נותן לכלכלה הישראלית ולדרך התמודדותה עם המשבר.

מצד שני, הכלכלה הראלית עדיין נמצאת בחוסר ודאות והגרעון גדל (בארה”ב מדברים על תחזית לגרעון שיא של 24%, בישראל גרעון של 10-14% ב-2020, חוסר של 150 עד 200 מיליארד ₪ בקופת המדינה).

עולמות תוכן שקשורים לאיכות החיים שלנו (תיירות, נופש, אירועים, בילוים, תרבות) ניצבים בפני שוקת שבורה ועדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה.

הסיבה לאי ההלימה שנוצרה בין שני העולמות, הפיננסי והריאלי, נובעת ממספר סיבות: אופטימיות לגבי מציאת חיסון בטווח קצר, חוסר אלטרנטיבה אטרקטיבית לכסף, עלייה חדה בשווי חברות ההיי טק אשר נהנו מתקופת הקורונה, הגדילו את הכנסותיהן בצורה ניכרת והקטינו את ההוצאות (פיטורים והפחתת עלויות מימון). מהלך זה גרם להגדלה בשורת הרווח, הדפסה והזרמה מסיבית של כסף (אלפי מיליארדים של דולרים) מצד הממשלות, שנראה כמו מתן “אופיום להמונים” – ככל הנראה, הבחירות הקרבות בארה”ב מהוות קטליזטור לבחירה באסטרטגיה זו, שמהווה “תרופה” לטווח הקצר. בטווח הארוך מישהו (ככל הנראה האזרחים בארה”ב) יצטרך לשלם את החשבון (השאלה היא בעוד כמה שנים זה יקרה) ואז יבואו גזרות, מיסים, מיתון ואבטלה.

הדעות, נכון להיום, חלוקות בין המאמינים כי השוק מתמחר נכון את היציאה המהירה הצפויה מהמשבר, לבין אלו הטוענים כי השוק לא מתמחר נכונה את הפגיעה בכלכלה הראלית ולכן חושבים שצפוי גל ירידות נוסף בשווקים.

לטעמנו, לאחר גל העליות הנוכחי, השוק הופך לסלקטיבי יותר. מצד אחד חברות ההיי טק (אמזון, נטפליקס, גוגל וכו’) נמצאות בשיאן ומושכות את השוק למעלה. מנגד, החברות שנפגעו ישירות מהמשבר (מלונאות, תעופה ועוד) עדיין נמצאות קרוב לנקודת התחתית שלהן.

בין שני הקצוות הללו, חברות רבות (בנקים, חברות ביטוח ועוד) שספגו פגיעה עקיפה וירדו כ-30%-40%, וטרם ביצעו תיקון ממשי.

השאלה היא מי ימשוך את מי? האם העולם הפיננסי שמתיימר לחזות את העתיד (ואיתו אופטימיות המשקיעים) ימשוך את הכלכלה הראלית למעלה או הכלכלה הראלית לא תצליח להתאושש ותמשוך את השווקים למטה. מה שבטוח – הגורם המרכזי שיקבע מי ינצח ב”משיכת החבל” הינו קצב ועוצמת החזרה לחיים, לשגרה ולנורמליזציה.

כיצד צריך לפעול?

האתגר בחיים, הוא לא כמה אתה מכה חזק, אלא כמה אתה מסוגל לספוג ועדיין להמשיך לעמוד ולמשוך קדימה. כשהקורונה פרצה לחיינו השוק הגיב בהיסטריה, אנחנו זיהינו את תגובת היתר ועודדנו סבלנות. לשמחתנו, השוק אכן התאושש למי שידע לספוג את המכה בחודש מרץ (ככל הנראה רמת הסיכון שבחר התאימה לו) ולהמשיך קדימה ואכן חיכה הרבעון הטוב ביותר בשווקים מזה זמן רב.

בכל פעם שהשווקים עצרו, לכולם הייתה תחושה שהנה מגיעה הנפילה, אבל במקום ליפול השווקים המשיכו למעלה (קצת כמו רכבות ההרים בלונה פארק). מכירים את התחושה הזו בבטן שנייה לפני שרכבת ההרים נופלת במדרון תלול למטה? הרבה מהמשקיעים הרגישו את “תחושת הבטן” הזו במהלך גל העליות האחרון ובכל פעם שהחליטו לרדת מהרכבת גילו שהיא המשיכה למעלה ובלעדיהם.

ברקע לעליות, צריך לזכור שהמצב הכלכלי הראלי (כלומר נתוני אבטלה, גירעון וכו’) עדיין לא טוב והשוק תמיד מתמחר את העתיד עם ציפייה להתאוששות.

החודשים הקרובים צפויים להמשיך ולהיות תנודתיים כאשר ברקע הבחירות בארה”ב בחודש נובמבר והמשך המרוץ לחיסון הקורונה אשר תוצאות ראשוניות אמורות להגיע כבר בחודשים הקרובים.

נשיא ארה”ב, דונאלד טראמפ, ימשיך להדפיס כסף בחודשים שנותרו עד לבחירות ובכך סביר להניח שהשווקים, על אף התנודתיות, ימשיכו במגמה כלפי מעלה.

ההזדמנויות בשווקים עדיין קיימות אך הן הפכו לסלקטיביות הרבה יותר.

למי שטווח השקעתו ארוך במיוחד אנו ממליצים להמשיך להגיב במתינות תוך עריכת שינויים מינוריים בתמהיל ההשקעות.

למשקיעי הטווח הבינוני (2-5 שנים) – חושבים שנכון לבחון את תמהיל המניות כעת ולהתייעץ עמנו בנוגע להרכב הכולל של האחזקות.

למשקיעי הטווח הקצר (עד שנתיים) – מומלץ להיות בעמדה של חשיפה נמוכה יחסית, ולא לעבור את תמהיל ה-20% במניות.

מילה על נושא משיכת הכסף מקרנות ההשתלמות – המדינה אישרה משיכה של עד 7500 ₪ מקרנות השתלמות גם באם הקרן לא נזילה.  אנחנו חושבים שזו טעות ולא כדאי למשוך את הכסף מקרן ההשתלמות. קיימת עדיפות בהרבה חלופות של לקיחת הלוואה על חשבון הקרן ו/או משיכה ממקורות אחרים, או לחלופין לקיחת הלוואה מהבנק.

זכרו, כי קרן ההשתלמות הינה מכשיר החיסכון הטוב ביותר הקיים היום במדינת ישראל ועל כן עשו על מאמץ על מנת שלא למשוך את כספי קרן ההשתלמות!

כמו תמיד, אנחנו כאן בשבילכם להתייעץ ולחשוב ביחד על כל נושא, החל מהלוואה דרך מציאת פתרונות לנזילות ועד להשקעות חדשות ובחינה של ההשקעות הקיימות.

אנחנו זמינים בשבילכם, טלפונית, בזום וגם בפגישות פרונטאליות.

המשך קיץ רגוע,

רון ואורי

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה – הינו על אחריות הקורא בלבד.