רקע

הידעתם, חודש אפריל שהסתיים לא מכבר, היה החודש הטוב ביותר בשוקי המניות משנת 1947.

בחודש האחרון עלו מרבית מדדי המניות בעולם בשיעור של כ-10% ובכך מחקו חלק ניכר מהירידות של חודשים פברואר ומרץ בשל מגיפת הקורונה.

אם כך, למה מהדהד בראשנו המשפט המפורסם של בנג’מין פרנקלין “בעולם הזה לא קיים דבר ודאי מלבד מוות ומיסים”?

יש את הכלכלה הראלית(החברות והעסקים) ויש את העולם הפיננסי (שוק ההון, בורסה). הכלכלה הראלית זה הכאן ועכשיו, לעומתה, העולם הפיננסי משקף את הכלכלה הראלית בתוספת התחזיות לעתיד.

העולם הפיננסי מגיב בתיקון חד ולכאורה מתיחס למשבר הקורונה כנחלת העבר.

הכלכלה הראלית לעומת זאת, עדיין נמצאת בחוסר ודאות, ועולמות תוכן שקשורים לאיכות החיים שלנו (תיירות, נופש, אירועים, בילוים, תרבות) ניצבים בפני שוקת שבורה ועדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה.

לדעתנו, הסיבה לאי ההלימה שנוצרה בין שני העולמות היתה בגלל הדפסה והזרמה מאסיבית (אלפי מליארדים של דולרים) ע”י הממשלות קצת כמו מתן “אופיום להמונים”.

ככל הנראה הבחירות הקרבות בארה”ב מהוות כנראה קטליזטור לבחירה באסטרטגיה זו, שמהווה תרופה לטווח הקצר. אך עושה רושם שבטווח הארוך מישהו יצטרך לשלם את החשבון ואז יבואו גזרות, מיסים, מיתון ואבטלה.

אז מי נגד מי?

הדעות, נכון להיום, חלוקות בין המאמינים כי השוק מתמחר נכונה את היציאה המהירה הצפויה מהמשבר לבין אלו הטוענים כי השוק לא מתמחר נכונה את הפגיעה בכלכלה הראלית ולכן חושבים שצפוי גל ירידות נוסף בשווקים.

לטעמנו, לאחר גל העליות הנוכחי, השוק הופך לסלקטיבי יותר. מצד אחד חברות ההייטק (אמזון, נטפליקס, גוגל וכו’) נמצאות בשיאן ומושכות את השוק למעלה. מנגד, החברות שנפגעו ישירות מהמשבר(מלונאות, תעופה ועוד) עדיין נמצאות קרוב לנקודת התחתית שלהן מאז תחילת המשבר.

באמצע קיימות חברות רבות (בנקים, חברות ביטוח ועוד) שירדו בצורה מתונה מהנפגעות הישירות, אך עדיין לא ביצעו כמעט כל תיקון ממשי, מאז תחילת המשבר.

השאלה היא מי ימשוך את מי-  האם העולם הפיננסי שמתיימר לחזות את העתיד (ואיתו אופטימיות המשקיעים) ימשוך את הכלכלה הראלית למעלה או הכלכלה הריאלית לא תצליח להתאושש ותמשוך את השווקים למטה. מה שבטוח הגורם המרכזי שיקבע מי ינצח ב”משיכת חבל” הינו קצב ועוצמת החזרה לחיים, לשגרה ונורמליות.

כיצד המשקיעים צריכים להתנהל

זוהי שעתם של מנהלי ההשקעות הטובים אשר ידעו לבור את המוץ מהתבן ולבחור את החברות אשר יתאוששו טוב יותר מחד ומאידך ירדו פחות בכל אחד מן התרחישים.

בחירה כזו מפרידה בדרך כלל בין גופי השקעות מצטיינים