רקע

הידעתם? הרבעון השני לשנת 2020 שהסתיים בשלישי שעבר, הוכתר בשווקים של ארה"ב כמוצלח ביותר בעשור האחרון.

השאלה הנשאלת היא, איך זה עולה בקנה אחד עם השתוללות הקורונה ועם העובדה שקיים פער דרמתי בין השוק הראלי לשווקים הפיננסיים?

כדי לענות על השאלה הזו כדאי לזכור שהרבעון השני הגיע לאחר רבעון של מפולות שלא נראו כמותן בשווקים למעלה מעשור, כך שעוצמת התיקון היא בקורלציה לעוצמת הירידות.

בנוסף, יש לקחת בחשבון את הנתונים הכלכליים שזורמים מארה"ב, לחודש מאי ולתחילת חודש יוני, המצביעים על תרחיש של התאוששות חדה בכלכלה. נתונים כמו אחוז המובטלים שירד בצורה משמעותית, נתון יצירת המשרות החדשות, עליית הביקוש לבתים, עליה בצריכה, בחיסכון ובהכנסה החודשית מעידים על כך.

כידוע, ארה"ב הנה הקטר העולמי של הכלכלה ואם אכן ההתאוששות בה תמשיך להיות מהירה, הדבר ישפיע על התאוששות העולם כולו.

ארצנו הקטנטונת

למרות האמור לעיל, נראה שבישראל קצב ההתאוששות איטי בצורה ניכרת מזה שבארה״ב ובימים אלו אנו ניצבים בפני שיאו של הגל השני שהשפעתו ואורכו מהווים איום ממשי לחזרת המשק לנורמאליות.

קצב ההתאוששות האיטי קשור במידה רבה במדיניות בה הממשלה נוקטת. בפועל מדיניות זו אינה מעודדת חזרה מהירה של עובדים שכן, חלק גדול מהמעסיקים מחכים לקבלת המענקים טרם החזרת העובדים למצבת מלאה.

בגוש האירו לדוגמא, נתוני האבטלה מדברים על פחות מ-8% בעוד שבישראל עדיין מדברים על אחוזים דו ספרתיים (של כ-20% מובטלים). ההיקף האמתי של המובטלים יתגלה לאחר שתיפסק תכנית המימון הממשלתית של החל״ת (נכון לעכשיו סוף אוגוסט 2020).

השווקים הפיננסיים בישראל תיקנו בצורה מתונה הרבה יותר מאשר שאר שווקי העולם.

שמיים סגורים

ישראל עדיין לא ממהרת לפתוח את השמיים, פנימה והחוצה, נראה שהדבר הולך ומתרחק ככל שעולים אחוזי ההדבקה. בנוסף, ביחס לגל הראשון ישראל ממוקמת במקום לא טוב ומדינות בעולם גם לא ממהרות לפתוח את השערים בפנינו. מדיניות הגבולות הסגורים, מובילה מצד אחד לפגיעה בענף התיירות אך מנגד מגבירה בצורה מהותית את תיירות הפנים, הצריכה המקומית. בנוסף נראה כי הקורונה מעודדת ביתר שאת את נושא הרכישות און ליין אשר מהוות איום הולך וגובר על העולם הקמעונאי המסורתי.

שוקי המניות בארץ ובעולם- לאן?

נראה שבניגוד לגל הראשון של הקורונה, בגל הנוכחי מנסות הממשלות בעולם ל"שטח" בשנית את העקומה מבלי לפגוע בכלכלה. המשמעות היא שכמעט ואין תרחיש בו יוחזר סגר מלא כפי שהתקיים ברוב העולם בחודש מרץ, אלא טיפול ממוקד במוקדי הדבקה (בעיקר אירועים, מסעדות, התכנסויות וכו').

כולם יודעים למי ניתנה הנבואה, אך ניתן להיות זהירים ולומר כי בהינתן והאסטרטגיה העולמית הנוכחית של טיפולים ממוקדים ללא פגיעה בכלכלה תעבוד, וארה״ב תמשיך במגמת ההתאוששות, נראה שהתרחיש הסביר יהיה שהשוקים ימשיכו לתקן. בכל מקרה צריך לקחת בחשבון שנמשיך לראות תנודתיות חזקה אשר תנבע מצד אחד מהחששות מהנגיף ומצד שני מהתקוות לחיסון (יחד עם תכניות תמריצים נוספות אשר הממשל האמריקאי צפוי להציג בחודשים הבאים).

כיצד המשקיעים צריכים להתנהל

קבלת ההחלטות על הכסף שלנו תלויה במידה רבה בטווח ההשקעה שיש ברשותנו.

  1. טווח בינוני – ארוך– לחוסכים אשר מסתכלים שנה ויותר קדימה, מומלץ להתאזר בסבלנות ולגלות אורך רוח גם בתקופות של ירידות. מנגד, לא כדאי גם להיות באופוריה בעליות חזקות של השווקים. בשורה תחתונה, מומלץ למעט בשינוי התמהיל לאור התנודתיות הגבוהה.
  2. טווח ארוך במיוחד– חמש שנים ומעלה, מומלץ לבחון את תמהיל השקעותיכם ולראות שהוא אכן מבטא את הרצון בחיסכון ארוך טווח. נעשה זאת בעיקר ע"י התאמה של רמות הסיכון בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות לתמהיל החיסכון של הכסף הפנוי. באופן זה מרבית אחוזי המניות יהיו בקרנות ההשתלמות ובקופות הגמל ולא במוצרי החיסכון של הכסף הפנוי.
  3. טווח קצר– למי שזקוק לכספו במהלך התקופה הקרובה, מומלץ לשקול ביחד אתנו הקטנה של החשיפה המנייתית בעיקר במוצרים שאינם פנסיוניים (כלומר שאינם קופות גמל ו/או קרנות השתלמות).

מה עשו השווקים ברבעון השני של 2020:

  • ת"א 35 – עלה כ-4%
  • דאקס- עלה כ-22%
  • הS&P 500 – עלה בכ- 20%
  • נאסדק – עלה כ-25%
  • סין – עלה כ-10%